העבודה בה אני עובד – במאי סרטים, היא עבורי, הרבה יותר מאשר מקור לפרנסה.
הדף עלי אני כותב מאמר זה קטן מידי בשביל לתאר את כל הרווחים האחרים, נפשיים, יצירתיים וחברתיים, שאני מפיק מעיסוק זה. בכלל – כיף לעבוד בעבודה שהיא גם התחביב שלך.
המגוון הגדול של סרטים שאנחנו מפיקים – סרטי תדמית, סרטי הדרכה, סרטים דוקומנטריים וסרטי הנצחה, מפגישים אותנו כל פעם עם נושא חדש שיש ללמוד עליו, לחקור ולהכיר אותו היטב. כך הפכתי, בין השאר, למומחה לזמן קצר לשדרוג מסוקים בתעשייה האווירית, לשיטת מדדי הבריאות של בתי החולים, להישגים של בנק ישראל בתקופת הנגיד סטנלי פישר ואפילו להמצאה חדשה של אסלה.
יצא לי, למזלי, להכיר, בזכות המקצוע שלי, גם להכיר כל פעם אנשים נפלאים, שהיו גיבורי הסרטים שהפקנו, או כאלה העומדים מאחורי היצירות, המוצרים, או ההמצאות שעליהם היה הסרט. יצא לי גם להכיר אנשים מיוחדים במינם, שכבר לא חיים, שהיה עלי להכין סרט הנצחה לזכרם, אנשים, שהצטערתי מאד, שלא זכיתי להכיר בחייהם.
לדוגמא, אזכיר מספר דמויות שחקוקות בסרטי ההנצחה שעשינו וחקוקות בזכרוני.
אריאל עמיעד היה אדם שעשה תפקידים בכירים בצה"ל, במשרד החקלאות, בחברת החשמל ובעיריית תל אביב. הסרט לזכרו נעשה לקראת כנס שנערך בעיריית תל אביב כשחנכו אנדרטה על שמו. העבודה על סרט זה אפשרה לי להכיר משפחה ענפה, שלאורך שנים השפיעה על ענפי החקלאות בישראל. מסבא, דור ראשון שהיה שותף בהקמתו של מכון המחקר וולקני ברחובות ועד בנים וצאצאי הבנים שתפסו תפקידים בכירים ניהוליים ומחקריים בענף החקלאות. אריאל עצמו, אדם ערכי שידע לחשוב מחוץ לקופסא והעמיד עצמו, כל חייו לשירות מדינת ישראל.
את הסרט על שני בן טולילה, אשה צעירה בשנות הארבעים, עשיתי ארוך מהמקובל. אורכו היה שעה ועשרים דקות, כי מכלול הדברים ששני עשתה בחייה הצעירים ומספר האנשים שהיא נגעה בנפשם היו גדולים על יריעה של סרט באורך 30 דקות או 50 דקות. בכל סרט הנצחה יוצא לך לצלם אנשים שדמעות עולות בעיניהם, אך המספר הגדול במיוחד של אנשים שבכו בעת הראיון איתם על שני, באמת מוכיח עד כמה היא השפיעה על קרובי משפחתה, חבריה מהתחנות השונות בחייה והאנשים שעבדה איתם.
הסרט השלישי הוא על אברהם מקסימוב. את הסרט עליו הזמינו חמשת ילדיו, כל אחד מהם כבר עם משפחה משלו – חמולה גדולה בהחלט. גיליתי פה לא רק מהי אהבת אב ואם ללא גבול אלא גם משפחתיות מעוררת קנאה. כל בני המשפחה המסועפת גרים כולם בשכנות, זה ליד זה. מערכת היחסים שפיתחו אברהם ואשתו עם כל צאצאיהם היתה הדוקה מאד, וגם אחרי מותם ממשיכים בני המשפחה במערכת החיים ההדוקה, נעזרים זה בזה, בטוב וברע.
אני מרגיש זכות גדולה שנפלה בחלקי להפיק סרטי הנצחה על אנשים אלו ואני תקווה שידעתי לבטא את ייחודם בסרטי ההנצחה לזכרם.
